עבדך

קוד עבודת יד

אבל מצרי טיראן ופנמה וברינג והאלה ליד איסטנבול! נראה לי זה תמיד רבים באמת משונה (אולי החלוקה היא האם מתייחסים ללשונות היבשה או לים שביניהן?)

a linear approximation to the lesion-to-map pipeline and a clear low-dimensional subspace we could abandon averaging in favor of rigorous individual level analyses

The lower dimension of connectome outputs itself is not a methodological flaw but the very essence of Lesion Network Mapping: the premise that heterogeneous lesions could have shared map in the connectome space. It's the averaging and thresholding that might induce artifacts. Now that we have

While averaged maps for OCD and schizophrenia are remarkably correlated with the trivial connectome degree, individual-level maps show significant separability for OCD, but not for Schizophrenia. Aphasia recovery and epilepsy showed significant separability as well

מה יש בקרואטיה

אוף תחושה קשה שאנחנו הולכים אפילו לא לעלות לגמר

(במובן הזה זה קצת דומה לברלין בלוז. עלילה ידועה סצנות ברורות אבל דמויות מרגשות ואפילו קורעות לב. זה האנטי מתח: אפשר היה לעצור את הסרט בסוף כל אחת מ, נגיד, עשר הסצנות האחרונות, והוא עדיין היה ממש טוב
זה בעיני מראה על קולנוע דרמטי טוב, לא להיפך)

הגיעה השעה שבה הקירות מתחילים לסגור עלי; כלומר, צריך כיוון וצריך לסגור אותו. זה כבר לא אני לומד משהו נראה מה יקרה. דברים נהיים רציניים ואני צריך לבחור. אני מסתכל על הסטודנט לרפואה שלידי ברכבת ואומר איך, מה, איך אתה מוכן לסגור את החיים שלך לעשרים שנים. כמה בנאלי, ככה משונה

וואו עשר מעשר
לפעם הבאה